שלושה דייגים חובבים יושבים על המזח, חכות בידהם ומשוחחים.
"עד לפני שנה היה לי בית חרושת גדול", סיפר הראשון "ואז, הגיעה השריפה הגדולה ולא נשאר ממנו שריד, קיבלתי פיצוי  גדול מחברת הביטוח והחלטתי להנות מהכסף ולהפסיק לעבוד".
"עד לפני שנה היתה לי מסעדת יוקרה" סיפר השני, "עד שיום אחד התפוצצו בלוני הגז והמסעדה נהרסה לגמרי, קיבלתי פיצוי  גדול מחברת הביטוח והחלטתי להנות מהכסף ולהפסיק לעבוד".
"גם לי היה מחסן תאורה גדול" סיפר השלישי, "עד שיום אחד עלה הנהר על גדותיו, ובשיטפון נהרס כל המלאי. קיבלתי.."
"שיטפון?!" שאלו 2 חבריו "איך הצלחת לארגן שיטפון?"


סוכן ביטוח חיים ללקוח פוטנציאלי: אני לא רוצה לגרור אותך להחלטה חפוזה, תישן על ההצעה בלילה ואם תקום בבוקר -  תתקשר אלי.


כמה סוכני ביטוח צריך כדי להחליף נורה שרופה?
תשובה 1: כמה היה צריך בשנה שעברה?
תשובה 2: תלוי, אם היא נשרפה לבד או עם כל הדירה..


ללאה נשרפו בבית הרהיטים בחדר האורחים. לאה רצה לחברת הביטוח ופנתה לאחד הפקידים.
"חדר האורחים שלי נשרף, הוא היה מבוטח בסכום של 40.000 ש"ח ואני רוצה את הכסף" אמרה
לאה. "גבירתי" ענה הפקיד "זה לא עובד ככה. מחר נשלח אליך מעריך, הוא יכתוב דו"ח ויעריך
את שוויים ואח"כ אנחנו נשלח אליך רהיטים דומים לפי אותו הערך". "אם ככה זה עובד אצלכם"
ענתה לאה "אני מבקשת שתבטל את ביטוח החיים של בעלי".

להלן תקציר מתוך שיחה של כ"ק
הרבי מליובאוויטש בשנת תשי"א, 
בהקשר לכך שאחד המשתתפים 
ב"התוועדות" היה, כנראה, סוכן ביטוח חיים.



מסופר בגמרא (ע"ז יט,ב.) על רבי אלכסנדרי שהיה הולך ומכריז:"מי רוצה חיים, מי רוצה חיים", באו אליו ואמרו לו, נו..תן לנו חיים...אמר להם:מי האיש החפץ חיים ..נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב וכ′ (תהילים לד, יג-טו)
כלומר, האיש החפץ בחיים עליו להימנע מלשון הרע, שלא לעשות רע ולעשות רק טוב..

מסיפור זה השתלשל לאחר מכן באופן ההפכי המסחר בביטוח חיים...
במקום לצאת ולהכריז שיש אפשרות "לקנות" חיים -כמו בסיפור שמהווה עצה לאריכות ימים, אזי יש מי שהולך ומכריז להיפך-שצריכים לדאוג כבר מעכשיו מה יקרה לאחר שכבר לא נהיה בעולם...ולכן כדאי לכל אחד לרכוש פוליסה של ביטוח חיים...ע"י נתינת סכום קטן, מבטיחים לו , שבבוא הזמן תדאג חברת הביטוח לכל העניינים הכספיים בהתאם לרצונו.

האמת היא, שחברת הביטוח עצמה רוצה ומעוניינת בכך שלקוחותיה יאריכו ימים- שהרי נוסף לכך שהתשלום שמשלמים הלקוחות יגדל מדי שנה בשנה, הרי התשלום המובטח הוא רק לאחר שסיים את תפקידו בעולמנו הלקוח בטרם עת, ובמילא כשהלקוחות יאריכו ימים, יהיו כולם(הן הלקוחות, הן סוכן הביטוח והן חברת הביטוח) מרוצים...וכיון שכך הרי כל המאמץ שמשמקיע הסוכן להסביר ללקוח שצריך לדאוג גם שמא יהיה חלליה באופן אחר מאשר אריכות ימים...(בניגוד לרצון שניהם..)הרי זה דיבורים בעלמא -לצורך פרנסתו, תפקידו לשכנע את הלקוח שיסכים לשלם סכום כל שנה ושנה עבור ביטוח חיים ואז מבטיח לו אחד מהשניים: או שיאריך ימים ושנים טובות או- חס ושלום אם לא-חברת הביטוח תשלם עבורו, ו"הברירה" בידו לבחור בדרך הטובה!

כידוע, לכל דבר גשמי בעולמנו יש שורש רוחני,. מה נוכל ללמוד מכך על התהליכים הרוחניים נפשיים שקורים לנו?
הנשמה ירדה לעולם שלנו לגוף גשמי, על מנת לבצע שליחות מסויימת.

לעתים קורה, שהגוף והנפש הבהמית-הטבעית, מושכים אותנו לכיוונים ותאוות שונות בעולם ולא מוכנים להקשיב לנשמה האלוקית על דבר השליחות שיש למלא בעולם הזה..לפעמים ,"לא נותרת ברירה" לנשמה האלוקית אלא "לאיים" על הנפש הבהמית -הטבעית ולהזכיר לה את יום המיתה ובכך להביא את עצמו למלא את השליחות האלוקית שבשבילו הגיע לעולם...אך כל עיקרה של ההפחדה אודות "יום המיתה" אינ אלא כדי להוציא מהגוף והנפש הבהמית את "התשלום" שצריכים "לשלם" לקב"ה מדי יום ביומו ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, אבל רצונה האמיתי של הנשמה הוא לא במיתת הגוף חלילה, אלא אדרבה, בהמשך השימוש של הנפש הבהמית והגוף לשנים טובות וארוכות, כמשל הסוכן של חברת הביטוח שמזכיר ללקוח את יום המיתה אך ורק כדי להוציא ממנו את הפרוטות המיועדות לתשלום הביטוח, אך גם הוא מעוניין שהלקוח יאריך ימים ושנים טובות...